שמי ענבל, מורה למדעים החל משנת 2008.
עוד לפני כן, עבדתי במערכת במסגרת שנת הסטאז' (2005) ולאחר מכן כמורה ממלאת מקום.
ולמה אני משתפת אתכם.ן בנתון הזה ? כי בקיץ בו התקבלתי לעבודה במשרה מלאה, לאחר שכיתתי רגליי בין מפקחים.ות, בתי ספר ומכרים.ות החלה שביתה שעניינה החלטת ממשלת ישראל לחייב מורים ומורות להכנס לרפורמת "אופק חדש".
עמדתי מספר שבועות בצומת, עם תינוק בן חודשים ספורים ושבתנו.
למה? כי זרו חול בעינינו. כי הבטיחו לנו הרים וגבעות ובפועל הרעו את תנאי שכרנו ועבודתינו.
אתאר רק פגיעה אחת קטנה, כי הדף צר מלהכיל: כאם לתינוק בן יומו ובהמשך לבנות נוספות, היה צורך בהכנסת הילדים למסגרת של צהרונים וגנים עם יום לימודים ארוך, על מנת שאוכל לעבוד 36 שעות בשבוע.
כל המסגרות עלו לי באותה תקופה כ- 3000 ש"ח. לעומת זאת, תוספת השכר שקיבלתי במסגרת המעבר לרפורמה הייתה כ- 2500 ש"ח. כבר יצא שכרי בהפסדי.
בנוסף, התשלום פר שעה שהתקבל על פי הרפורמה היה נמוך מזה שהתקבל במסגרת העבודה ב"עולם הישן".
הוסיפו לי עוד 50% משרה ובפועל קיבלתי העלה של 27% בשכר. מוזמנים לבדוק בתלוש השכר שלי ושל חברותיי לעבודה...
שני אלה היו רק קצה קצהו של הקרחון...הפגנתי, מחיתי, כתבתי, הסברתי, התחננתי.
מה יצא לציבור המורות מכך עד היום ?
מספר התלמידים לא הופחת למקסימות 32 בכיתה (אני מוכנה להוכיח בעזרת הפצת רשימות התלמידים שחינכתי הן בחטיבה והן בכיתות היסודי של ילדיי)
מספר פינות העבודה שנוספו בבית הספר על מנת לתת מענה פרטני לתלמידים לא השתנה ועומד בערך על יחס של פינה לעשרה מורים ...שלא לדבר על כך שבחדר המורים שבו 120 מורים ומורות עומדים להם שני מחשבים שלמים בהם אנו אמורים לתעד את כל קורות היום ולרוב הסיכוי להשתחל לעמדה קטן במיוחד....
אמנם ישנו חדר עבודה למורים נוסף, הממוקם בקומה השניה, ובו כשמונה מחשבים שלמים (מוכנה לצלם) אבל, וזה אבל ענק, המרחק והזמן העומדים לרשות המורה הנמצאת בהפסקה נמצאים ביחס הפוך . לפיכך מרביתנו, מעדיפות לעבוד מהלפ טופ האישי שלנו או הנייד בחדר המורים. העיקר לא להעביר את כל 20 הדקות של ההפסקה בעלייה וירידה לחדר המתואר מעלה. ( בל נשכח ש20 דקות זו הפסקה גדולה. שתי הפסקות נוספות בנות 15 ו10 דקות. במהלכן עלינו גם לבקר בחדר השירותים ולבצע אינספור משימות. כן, גם לאכול ולשתות)
במילים אחרות, כדי לבצע את הנדרש מאיתנו עלינו להיות קוסמות שיכולות להמציא יש מאין. וזו רק ההתחלה.
אז הפגנתי בפעם הראשונה וראיתי שכל מה שקרה זה שהורידו לי שכר על הימים בהם נעדרתי מעבודתי...כן, כן. לא רק שלא הושגה התקדמות משמעותית , נפגעתי בתשלום השכר.
בהמשך ניסינו לשבות, אך גילינו שלמעשה לארגון המורים , אליו השתייכתי , האמור לטפל בתנאי השכר של מורי החטיבה והתיכון, אין יכולת לטפל בהסכם הקיבוצי של "אופק חדש" , כיוון שעליו אמונה הסתדרות המורים.
אין לתאר את ההלם...מרבית מורי החטיבה היו משויכים לארגון המורים, כיוון שהם בפועל מלמדים בעל יסודי, אך מי שיכול לפעול למענם בהסכמים הקיבוציים הם נציגי ההסתדרות.
עד כאן התבלבלתם ? גם אני.
לאחרונה נודע לי (לפני כ15 חודשים , טרם צאתי לשנת חל"ת) שבהסכם האחרון שנחתם על ידי ההסתדרות, אליו משויכים כמובן מורי ומורות חטיבות הביניים , נפגעתי פעם נוספת. בעבר , כדי לעבור מדרגה 6 לדרגה 7, היה עליי להמתין פסק זמן של שלוש שנים ולהשלים מכסה של 150 שעות השתלמות, אלא מה ? כדי להגדיל את כמות המורים שיכולים לעבור לשלוש הדרגות גבוהות ביותר מבחינת גובה השכר (7-9) יש צורך בתוספות תקציביות... אז מנין נייצר כסף ? כמובן, מכיס המורים והמורות.
אז הגדילו לעשות ושינו את הכללים. כדי לעבור לדרגה 7 , עליי להמתין 4 שנים ולהשלים מכסה של 210 שעות השתלמות. לא יודעת אם אתם.ן עדיין איתי.
מניחה שאם היית עובד.ת בחברה פרטית ומנהל.ת הייתה משנה את חוזה השכר שלך ופוגעת בתנאי עבודתך, היית תובע.ת אותה. אבל, אנחנו המורים והמורות מיוצגים על ידי ההסתדרות בהסכם הקיבוצי והם.ן בשמנו יכולים לחתום על איזה הסכם שיחליטו.
ואז נשאלת השאלה מהי מטרת השביתה ??? ומהם הישגיה ? האם כדאי לי לשבות ?
תשובתי היא נחרצת: בעבור הרעה בתנאי פרנסתי, משחקי אגו ודאגה אך ורק לתנאי העובדים בהסתדרות המורים עצמה, המשך שחיקת שכרי ואי יכולת להשפיע באופן זה על גורלי , אני בוחרת באופציה אחרת!!!
החלטתי לעזוב את ארגון המורים, ולהצטרף לארגון החדש המוקם בשנתיים האחרונות על ידי מורים ומורות המחויבים לפעול למען מורים ומורות ומבינים מה המצב האמיתי בשטח.
אנו פועלים בעיקר בערוצי התקשורת, כדי להביא לידיעת הציבור את המצב האמיתי ולגייס תמיכה נרחבת.
ארגוני המורים אינם מייצגים את הצרכים האמיתיים שלנו כבר שנים , אלא עסוקים במלחמת הישרדות.
ארגוני המורים אינם מקיימים בחירות דמוקרטיות לראשות הארגון, על מנת לשמר את הכח שלהם ולוודא שאין שקיפות מלאה.
לו הייתה כזו, לא היינו יוצאים להפגנות, אלא פועלים להקמת ארגון חדש!!!!!
מזמינה אתכם.ן להצטרף אלינו , עוד היום.
זו הדרך היחידה להראות לארגונים שהם אינם רלוונטיים יותר ואינם קשובים לשטח.
הכותבת: ענבל הוכמן, מורה למדעים, חברת ועדת ביקורת, יציגים – ארגון עובדי ההוראה בישראל.
Comments