נעים להכיר (:
במאבק עובדי ההוראה בדרישה לשכר. הוגן. מלא. בזמן שהחל באוקטובר 2016 ע"י קבוצה של עובדי הוראה מצאנו את עצמו לבד.
לבד מול שר החינוך ומשרד החינוך, לבד מול משרד האוצר, לבד מול הבעלויות, לבד מול השלטון המקומי - לבד מול האיגודים!
אותם איגודים יציגים שעליהם מוטלת האחריות לדאוג ולהגן עלינו - לא שיתפו איתנו פעולה, לא הגיבו, לא היו שם עבורנו. יותר מכך, האיגודים היו אלו שהביאו אותנו למצב בו יש איגודים עם עובדי הוראה ועובדי הוראה בלי איגודים. אותם 2 איגודים מפצלים את עובדי ההוראה בכל פעם מחדש, עובדים בחוסר תיאום, מובילים 2 הסכמים פוגעניים ואנו מוצאים את עצמו במקום בו מעמד עובדי ההוראה בישראל נמצא במקום הנמוך אי פעם. השכר נפגע. תנאי העסקה נפגעו. הפנסיה נפגעה.
המסקנה שלנו היא פשוטה, יכולנו להמשיך ולקטר מהצד אך החלטנו לפעול, לעשות ולשנות.
קבלנו על עצמנו את האחריות על העתיד המקצועי והכלכלי שלנו - על העתיד של מערכת החינוך במדינת ישראל.
אנו מאמינים כי חייב שהיה איגוד עובדים יציג אחד לכל עובדי ההוראה בישראל. הסכם העסקה אחד לכל עובדי ההוראה בישראל.
לכן, תוך כדי מאבק השכר, בהפגנה מול ביתו של שר החינוך בערב שמחת תורה (אוק 16) הכרזנו שאנו פועלים להקמה של ארגון עובדים אלטרנטיבי לכל עובדי ההוראה, קראנו לו בעבר "חדר מורים" הסבנו ל"חדר מחנכים" ובסופו של תהליך רישום של העמותה לארגון עובדים - נקבע שמו ל"יציגים" - במטרה להיות ארגון העובדים היציג של כל עובדי ההוראה בישראל.
מרגע ההכרזה שלנו בחג הסוכות 2016 ועד להקמת הארגון עברו סה"כ 3 חודשים, בהם פעלנו במהירות ונמרצות והצלחנו להגיע למעמד של עמותה רשומה לארגון עובדים "יציגים" תוך קבלת ייעוץ עם גורמים מקצועיים המומחים בתחום והסכמה לשיתוף פעולה לטווח ארוך עם משרד עו"ד גורדיסקי ושות' המתמחה בדיני עבודה ותובענות ייצוגיות.
את העמותה ייסדו שלושה עובדי הוראה (אייל נמר, מיכל קרמר, חי סיני) ביחד עם צוות של עובדי הוראה רבים: מורים בתיכון, חטיבות, יסודי, יועצות, מדריכות, גננות ועובדי הוראה בתפקידי ניהול ופיקוח. שמנו לנו מטרה אחרת והיא הקמת בית אחד לכל עובדי ההוראה, חברי ארגון המורים, חברי הסתדרות המורים, חברי איגודים אחרים וגם כאלו שאינם חברים - בית שיביא לשיפור מעמד עובדי ההוראה בישראל ויבטיח את עתידנו המקצועי והכלכלי לטווח ארוך.
מהלך הקמת ארגון חדש מחייב זהירות, אחריות, שיקול דעת וחישוב צעדים תוך הכרת הסיכונים - בשלב הראשון קידמנו חתימה המונית של עובדי הוראה על טופס הצטרפות שאינו כרוך בעזיבת האיגודים הקיימים במעמד החתימה - אלא רק עם התקיים שלושה תנאים: הכרה ביציגים כארגון עובדים, הכרה בזכות של כל עובד לקבל את כלל ההטבות מטעם המעסיק (משרד החינוך) וכמות חתימות מינימלית וזאת במטרה להבטיח את המשך קבלת ההטבות והשירותים גם באיגוד החדש. מהר מאוד הצלחנו לעמוד ב-3 התנאים ומאותו הרגע שעמדנו בהם, כל חבר מצטרף נדרש לשלם דמי חבר חודשיים בסכום של 59 שח לחודש ונדרש לבטל את חברותו אם קיימת באיגוד עובדים אחר.
המאבק שלנו הוא מאבק משפטי וציבורי עד לקבלת יציגות. מאבק שמשך הזמן שלו תלוי בגורמים לא מעטים, משרד החינוך, האוצר, בית הדין לענייני עבודה וכמובן איגודי העובדים היציגים - ככל שההתנגדות שלהם למהלך תהיה גדולה יותר כך המאבק שלנו ליציגות והכרה יתארך. להצלחת המאבק נדרשים אורך רוח וסבלנות רבה, שיתוף פעולה מקסימלי ואמונה כי רק איגוד אחד, ללא אינטרסים וללא מחויבות יכול באמת לדאוג ולקדם את מעמד עובדי ההוראה בישראל.